פוסט שנכתב במקור לקבוצה מקצועית שעושה חשק להיות יזמית בעולם המודרני - " בגוף ראשון".
לכן הוא נכתב מאישה אחת - לנשים אחרות בקבוצה. בטוחה שתסתדרו 😉

תמיד אהבתי תוכן. מגיל קטן כתבתי בעיתון בית הספר, אחר כך ערכתי אותו ובצבא מצאתי את עצמי מרותקת לתפקיד שלי ככותבת אג'נדות למפגשי מחקר בחיל המודיעין. כשיצאתי לעולם החיצון, ידעתי שארצה לעשות תואר בתקשורת ומשהו שקשור בכתיבה.

לא היה לי מספיק מה להגיד כדי לכתוב ספר ומן הסתם עוד טרם הייתי מוכנה להיות עיתונאית. רחרחתי, חקרתי והחלטתי שהמקום שבו כותבים כל הזמן, כל היום, הוא בפייסבוק.

פייסבוק אז הייתה צעירה - לא היה טוויטר, אינסטגרם, סנאפצ'ט, לינקדין וכל האחיות שבאו אחר כך. בפייסבוק התאהבתי.

הנה כמה עקרונות מפתח שמובילים את היזמות שלי כשזה מגיע לתוכן ודיגיטל:

📌 הדבר הראשון ומה שמוביל את הסטורי שלי - כנות.

אני מאמינה גדולה באותנטיות וככה אני גם מתנהגת ומדברת.

מה זה אומר בתכל'ס?

שאת ההרצאה הראשונה שהעברתי אי פעם פחדתי לעשות. מה זה פחדתי? שקשקתי.

הגעתי למקום (מן הסתם הקדמתי בשעה, כי זו אני), חניתי, בדקתי עשר פעמים את הפנגו והתארגנתי למצגת. זו הייתה קבוצה קטנה של עצמאיות בכפר סבא. מקום שאמא שלי הרצתה בו בעבר ואמרה לי כמה הוא נינוח ונעים. להן בהחלט היה נינוח ונעים. אני הייתי בהיסטריה. דקה לפני המצגת הבנתי שאף מקרן לא אוהב מחשבי מקבוק ונאלצתי לקפץ כמה רחובות כדי להביא כבל מתאם.

הסיפור הקטן הזה היתרגם ישירות למה שכתבתי אחרי זה בפייסבוק שלי. לא הלכתי ופרסמתי כמה שאני מדהימה ואיך דיברתי וכמה אהבו את המצגת וכמה יש לי לומר, הלכתי וכתבתי על כמה שיקשקו לי הברכיים ואיך הכבל לא התאים. אבל שכמובן היה לי כיף גדול.

הרעיון פה הוא לא לצאת מתלהבת מדי מצידך, לא מתנשאת חלילה, אבל כן למצוא דרך לשווק את עצמך דרך המסרים. חשוב לי שידעו שדיברתי, חשוב לי שידעו למי מתאימה ההרצאה שלי, זה השיווק היחיד שלי. אין לי עמוד עסקי, רק אתר שמספר מה אני עושה.

לדבר לדבר לדבר על מה אני עושה וכמה זה עושה לי טוב.

תת סעיף פה הוא העניין של לדבר בגובה העיניים ולתת ערך מוסף כל הזמן לכל מי שרק רוצה להקשיב. לא "להסגביר" חלילה, אלא להנגיש לגמרי את מה שאני עושה.

כמו שאני לא למדתי את זה מעולם, אלא נולדתי לתוך זה והיה לי on the job training, כך אני גם חושבת שהרבה אנשים אחרים.

לכן, תמיד כשאדבר על מה שאני עושה או אסביר לחבר למה בעיני משהו היה מוצלח יותר או פחות - אתן גם את הגושפנקה המקצועית שלי ואסביר בגובה העיניים איך אני רואה את זה.

אנשים מתחברים לאנשים שמדברים אליהם ולא מעליהם.

📌 תעופו על הספקים שלכם.

אני חושבת שמה שהופך יזמית טובה, עצמאית מעולה, בעלת עסק נבונה, זה 60% היא ו-40% האנשים שהיא מוקפת בהם.

זה אומר כמובן להקיף את עצמך רק באנשים שאוהבים אותך / מתחברים למה שאת עושה / מפרגנים ו/או מבקרים את מעשייך בצורה מכבדת ובונה.

מלבד זה, הרעיון הוא שפרילנס חייב להקיף את עצמו בספקים טובים. רואה החשבון שלי, היועצת העסקית שלי, סוכן הביטוח שלי, המעצבת איתה אני עובדת, המתרגמת שאחראית לטקסטים ארוכים ומסובכים בשפה שהיא לא שפת האם שלי, מי שבנה לי את האתר, מי שחשבה לי על השפה הצבעונית (גילוי נאות: פה זו גם אשתי) הביצועיסטים שלי - כולם מקבלים הפניות כל הזמן. כל אחד ששומע אותי מדברת על היועצת העסקית שלי מבקש מספר בסופו של דבר.

אני אחראית לחשוב כל הזמן קדימה. הספקים שלי אחראים לשמור על בסיס יציב דיו כדי שאוכל תמיד להמציא את עצמי ולהתקדם.

📌 ליזום - לא להגיב.

הרעיון הוא ליזום סדר יום וליצור שיקול דעת, במקום רק להתייחס למה שקורה במציאות ונדרשת לו תגובה.

ועכשיו בשפה פחות תיאורטית - כמה מכן מתחילות את הבוקר בלענות על מיילים? לכבות שריפות? לסגור פינות בוואטספ?

השיטה שלי היא תכנון וסדרי עדיפויות.

כל ערב לעבור על כל המשימות - ליצור רשימה, למספר לפי קדימות, לתעדף. בבוקר למחרת להתחיל ממשימה מספר 1.

אחת מהמשימות הראשונות לדוגמא: לעבור על האינבוקס ולמספר מחדש את סדר העדיפויות לפי דחיפות שקרתה במהלך הלילה.

אחת מהמשימות האחרונות לדוגמא: לחזור ללידים ומתעניינים חדשים.

אגב, בעסק שלי סדר העדיפויות הברור מאליו הוא לדאוג קודם כל ללקוחות הקיימים ורק אח"כ ללקוחות פוטנציאליים חדשים.

ביאס אותי בחומוסייה שישבתי בה אתמול שהלקוח שכבר יושב מחכה 20 דק' כדי להזמין, כי שהעדיפו קודם להושיב אנשים חדשים.

אני יודעת שיש שיגידו הפוך ממני - אבל הדבר בא לידי ביטוי בתקופות עמוסות. אני אפסיק לקבל לקוחות אם אראה שאני לא מתייחסת מספיק ללקוחותיי. יש לי רף איכות מאוד ספציפי שאני שומרת עליו בקנאות. הלקוחות שלי יודעים את זה, לכן הם תמיד מפרגנים לי כשהם רואים שאני מרצה בכנס חדש או מוסיפה לקוח חדש. הם סומכים עליי שלא אעמיס על עצמי עד לרמה שלא אטפל בהם באותה הרמה שטופלו כשהיו חלק מקבוצה קטנה יותר.